מידע על דיני עבודה 

הוראות החוק קובעות כי כל עובד חייב לצאת לחופשה מידי שנה או בשנה שאחריה למשך שישה ימים רצופים לפחות. מטרתה של החופשה היא להעניק לעובד זמן לנוח מבלי שיפסיד את שכרו. במצב בו עובד לא יצא לחופשה לפי מספר הימים המינימלי, המעסיק שלו יקבע את מועד היציאה שלו לחופשה, לפני תום השנה.

מספר ימי החופשה השנתית המגיעים לכל עובד, נקבע בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה. עו"ד אורי דניאל מסביר כי עובד זכאי ל-14 ימי חופשה בכל אחת מארבע השנים הראשונות שלו במקום העבודה. נתון זה מתייחס ל-12 ימי עבודה במקרה של שבוע עבודה של שישה ימים ו-10 ימי עבודה במקרה של שבוע עבודה של חמישה ימים. ככל שעולה הוותק של העובד, כך מגיע לו מספר רב יותר של ימי חופשה שנתית, עד למספר המירבי של 28 ימים.

עובד שהתפטר מעבודתו, וגם אם עשה זאת ללא הודעה מוקדמת, זכאי לקבל את ימי החופשה שצבר. עו"ד אורי דניאל מבהיר כי גם עובד שפוטר מעבודתו, גם אם עקב עבירת משמעת או עבירה פלילית, זכאי לימי החופשה שצבר. במקרה בו עובד נפטר, את התמורה עבור ימי החופשה שצבר תקבל משפחתו.

עובד שפוטר מעבודתו וזכאי לקבל הודעה מוקדמת, יקבל את ימי החופשה המגיעים לו במסגרת תקופת ההודעה המוקדמת.עו"ד אורי דניאל, שאחד מתחומי ההתמחות של משרדו הוא דיני עבודה, מסביר כי במקרה בו עובד לקח חופשה מראש אך סיים את עבודתו לפני שהסתיימה השנה, התשלום עבור ימי החופשה שלקח ינוכה ממשכורתו. עובד שסיים את עבודתו לפני שקיבל את החופשה המגיעה לו, יקבל פדיון ימי חופשה. ימי חופשה עליהם יקבל העובד פדיון חופשה, יחשבו כסילוק חוב מצד המעביד לעובד ולא כתקופת עבודה.